צאי מאזור הנוחות שלך, תופתעי איזה חוויות מעצימות תחווי

​

    .במשך שנים רציתי להתנסות בסשן צילומים מקצועי. זה היה עוד חלק, עוד התנסות בפאזל של המסע שלי לקבלה עצמית

!וממש לפני שקורונה השתלטה על כל חלקה טובה בחיינו, החלטתי שהגיע הזמן

גם בדיוק קיבלתי לידיי שמלת וינטג' מושלמת, והחלטתי שיש לי את "התירוץ" המתאים ללכת על זה. וכדי לאתגר את עצמי ככה טוב טוב, פניתי

.לצלם המוכשר וההורס אהוד שגב שעקבתי אחריו באדיקות המון זמן

עד יומיים לפני זה היה נראה לי אחלה של רעיון. אבל אז, הבטחון והצנזורית-מאניאקית-הראשית שבראשי התחילו לחפור.. "למההה עשית את

.זה??", "איך תעמדי בביטחון מולו?!" ועוד ועוד. עוד הרבה עוד, כאלה שמורידים ומכבים ומשתקים

.ובכל זאת, לחצתי מיוט על המאניקית בראשי, וקבענו תאריך ושעה. אין חרטות

מהרגע הראשון שנכנסתי לסטודיו של אהוד והתחבקנו (אז עוד היה מותר 😷) ידעתי, ידעתי שיהיה בסדר. והכי מדהים היה כשאמר לי: "את הגעת אך ורק עם שמלה אחת, עם לוק אחד, זה(!) בטחון טלי" (פה מתתי). הרי מלאן דברים יכלו להתפקשש ולא היה לי כלום כגיבוי, אבל ככה דמיינתי

.את זה והלכתי על זה עד הסוף

.רציתי לחגוג את השמלה. לחגוג את הנשיות שלי. לחגוג את האומץ והנועזות שאט אט אני מגלה בי. אז כן, רק שמלה אחת. ככה מוגזמת

,ביליתי בסטודיו שלו "רק" שעתיים, אבל וואו כמה דברים קרו והשתחררו שם. איזה כיף שבחרתי בו לטבילת האש הראשונה שלי בצילום מקצועי

.ומאז אני מוצאת עצמי יותר ויותר משוחררת ונהנית להצטלם. אני לגמרי רואה בזה עוד דרך לביטוי עצמי

​

.תתסו, תעזו, תחוו. מקסימום עוד יצליח לכן

🙏 💘

​